כללי מקור ותעודת EUR.1 ביצוא

מיוצר בישראל? זה עדיין לא מזכה את הלקוח שלכם בפטור ממכס

בקצרה: הסכם סחר חופשי נותן פטור ממכס רק למוצרים שעומדים בכללי המקור של אותו הסכם, לא לכל מה שיצא ממפעל בישראל. אם רוב הרכיבים מיובאים והעיבוד המקומי קל מדי, המוצר נחשב לא ישראלי והלקוח באירופה משלם מכס מלא. הבדיקה נעשית לפני שחותמים על המחיר.

יצואן שמסביר לקוח פוטנציאלי בגרמניה שהמוצר מיוצר בישראל ולכן פטור ממכס, מוכר לו הבטחה שאין לו. הפטור לא נקבע לפי מקום ההרכבה. הוא נקבע לפי נוסחה.

קראו גם: אשראי דוקומנטרי לא מבטיח שתקבלו את הכסף · משלוח אווירי תמיד יקר יותר מימי? לא כשסופרים את כל העלות · המכולה נעלמה בים, והמשלוח לא היה מבוטח: מי סופג את ההפסד

מה כללי המקור בודקים באמת

לכל הסכם סחר חופשי יש פרק כללי מקור שקובע מתי מוצר נחשב שמקורו במדינה החברה. שתי הדרכים המרכזיות הן שינוי סיווג המכס בין הרכיבים המיובאים למוצר המוגמר, ואחוז מקסימלי של שווי רכיבים לא מקומיים מתוך מחיר המוצר בשער המפעל. אם אף אחד מהמסלולים לא מתקיים, אין פטור.

העבודות שהופכות מוצר למקומי הן עיבוד מהותי. אריזה מחדש, מיון, הדבקת מדבקה, ניקוי או חלוקה למנות קטנות נחשבות פעולות מינימליות ולא משנות את המקור, גם אם הן מבוצעות במפעל בישראל ומעסיקות עובדים ישראלים.

שלושת המסמכים ומי מנפיק אותם

מסמך למי מתאים מי מנפיק נקודה קריטית
תעודת EUR.1 יצוא לאיחוד האירופי ולמדינות אמנה בית המכס או גוף מוסמך נדרשת לפני יציאת המשלוח
הצהרת מקור על החשבונית משלוחים בשווי נמוך או יצואן מאושר היצואן עצמו נוסח מדויק, כל שינוי פוסל
תעודת מקור כללית מדינות בלי הסכם סחר לשכת המסחר מעידה על מקור, לא מקנה פטור

ההבדל בין השורה השנייה לשלישית הוא מקור לבלבול יקר. תעודת מקור מלשכת המסחר מוכיחה מאיפה הסחורה, אבל היא לא כלי לקבלת הטבת מכס במסגרת הסכם.

איפה זה מתפוצץ בפועל

  • רשות המכס במדינת היעד שולחת בקשת אימות בדיעבד, לעיתים שנתיים אחרי המשלוח.
  • היצואן לא שמר תיעוד רכש של הרכיבים ולא יכול להוכיח את אחוז התשומות.
  • הפטור נשלל, והמכס נגבה מהיבואן בתוספת ריבית, לפעמים גם קנס.
  • היבואן דורש שיפוי מהיצואן הישראלי, ובחוזה אין סעיף שמסדיר את זה.
  • ספק חומר גלם החליף מקור יבוא בלי להודיע, והתמהיל חרג מהתקרה באמצע השנה.

המקרים האלה לא נפתרים בשיחת טלפון. הם מגיעים אחרי שהכסף כבר חולק, ולכן הם דומים למצב שבו אשראי דוקומנטרי לא מבטיח שתקבלו את הכסף, כי שם גם מסמך אחד לא תקין מפיל עסקה שלמה.

מי סופג את החיוב

התשובה תלויה בתנאי המכר. כשההסכם נשען על תנאי אינקוטרמס מסוימים, חלוקת החבות על מכס במדינת היעד משתנה לגמרי. הצד שמשלם את המכס הוא לא בהכרח הצד שגרם לתקלה במקור.

גם בצד היבוא לישראל התמונה זהה. יבואן שסומך על הצהרת מקור של ספק זר בלי לבדוק אותה חוזר בדיוק לאותה נקודה שמתוארת במדריך על טעויות בשחרור מהמכס. ההגדרות והמנגנון הבסיסי של מכס נשארים אותם עקרונות בשני הכיוונים.

מה לעשות לפני הצעת המחיר הבאה

קחו את הדגם שאתם מציעים, פתחו את עץ המוצר וסמנו לכל רכיב את המקור ואת שווי הרכישה. חשבו את אחוז התשומות הלא מקומיות מתוך מחיר שער המפעל, והשוו אותו לתקרה בפרק כללי המקור של ההסכם הרלוונטי למדינת היעד. אם אתם קרובים לתקרה, כתבו בהצעה שהפטור כפוף לעמידה בכללי המקור והוסיפו סעיף שיפוי. זה זול יותר מוויכוח עם יבואן שקיבל חיוב רטרואקטיבי.

אח
על הכותבאסף חדד

מלווה קוראים בעולם אינטרנט וחדשות עם כתבות מעמיקות, השוואות וטיפים מהשטח.

למידע נוסף בנושא: www.gov.il
דילוג לתוכן דלג לתוכן