הסימן המסחרי שרשמתם בישראל לא שווה כלום ברגע שהמכולה יוצאת מהנמל

בקצרה: רישום סימן מסחר בישראל מגן עליכם רק בישראל. ביעדי יצוא כמו סין, מי שמגיש ראשון הוא הבעלים, גם אם זה המפיץ שלכם. פרוטוקול מדריד מאפשר לרשום בכמה מדינות בבקשה אחת, וכדאי להגיש לפני שהמוצר נוחת בשוק.

יצואנים רבים משקיעים חודשים בתקינה, באריזה ובמחיר, ומגלים מאוחר מדי שהשם של המוצר שלהם כבר רשום במדינת היעד. על שם מישהו אחר.

קראו גם: ספרה אחת בקוד המכס יכולה לבטל ללקוח שלכם את הפטור ממכס · סימון CE הוא לא תעודת איכות, הוא הצהרה שאתם חותמים עליה · מיוצר בישראל? זה עדיין לא מזכה את הלקוח שלכם בפטור ממכס

הגנה שנעצרת בגבול

זכות בסימן מסחר היא טריטוריאלית. רישום אצל רשם סימני המסחר בישראל נותן לכם בלעדיות בישראל בלבד, לעשר שנים עם אפשרות חידוש. בגרמניה, בהודו או בברזיל אין לו משקל משפטי. גם בתוך כל מדינה ההגנה חלה רק על סוגי הטובין שבהם נרשמתם, לפי סיווג ניס הבינלאומי.

בהרבה מדינות, וסין היא הדוגמה הבולטת, הזכות נקבעת לפי מי שהגיש ראשון. לא מי שהמציא את השם. כך נוצרת תופעה מוכרת: סוכן מקומי או מפיץ רושם את המותג על שמו, ואחר כך מנהל איתכם משא ומתן על הזכות למכור את המוצר שלכם.

וזה קורה גם לחברות קטנות. דווקא להן, כי אין להן מחלקה משפטית שבודקת את הנושא מראש.

פרוטוקול מדריד: בקשה אחת, הרבה מדינות

ישראל הצטרפה לפרוטוקול מדריד ב-1 ביוני 2010, ומספטמבר אותה שנה אפשר להגיש דרכו. המערכת מנוהלת בידי ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) בז'נבה, ונכון ל-2026 היא כוללת יותר מ-130 מדינות.

בפועל מגישים בקשה בינלאומית אחת דרך רשות הפטנטים בישראל, בוחרים את מדינות היעד ומשלמים אגרה לכל מדינה. כל מדינה בוחנת את הבקשה לפי הדין שלה ויכולה לסרב.

מסלול	יתרון	חיסרון
רישום ישראלי בלבד	זול ופשוט	אין שום הגנה בחו"ל
פרוטוקול מדריד	בקשה אחת, ניהול וחידוש מרוכזים	תלוי ברישום הישראלי בחמש השנים הראשונות
רישום ישיר בכל מדינה	עצמאי לחלוטין מהבקשה הישראלית	עו"ד מקומי ואגרות נפרדות בכל מדינה

המלכודת של חמש השנים

ברישום דרך מדריד יש תלות מובנית. אם הבקשה או הרישום בישראל נדחים או מבוטלים במהלך חמש השנים הראשונות, הרישום הבינלאומי נופל באותה מידה בכל המדינות. המונח המקצועי הוא "מתקפה מרכזית": מתחרה שתוקף את הרישום הישראלי מפיל בבת אחת את ההגנה בכל העולם.

לכן מי שהשם שלו פגיע, למשל שם תיאורי או דומה לסימן קיים, ירשום ישירות בשווקים הקריטיים.

מתי להגיש

לפני החתימה עם המפיץ. אחרי זה כבר מאוחר.

מי שבוחן כניסה לשוק יעד חדש צריך לשים את הרישום באותה רשימה עם סימון CE ובדיקת קוד המכס. לפי אמנת פריז, מי שהגיש בישראל מקבל שישה חודשים של עדיפות להגשה במדינות החברות, עם תאריך הבקשה המקורית.

• חפשו את השם במאגר Global Brand Database של WIPO ובמאגר המקומי של מדינת היעד.
• הגישו בישראל קודם, ונצלו את ששת חודשי העדיפות להגשה בחו"ל.
• רשמו גם את השם בשפה ובכתב המקומיים, למשל בתווים סיניים.
• הכניסו להסכם ההפצה סעיף שאוסר על המפיץ לרשום את הסימן או סימן דומה.
• סמנו ביומן את מועד חידוש הרישום, כל עשר שנים.

רקע על דיני הסימנים ועל הצטרפות ישראל להסדר הבינלאומי מופיע בערך סימן מסחר בוויקיפדיה.

השבוע, לפני כל משלוח נוסף, הכינו טבלה של מדינות היעד ובדקו בכל אחת אם השם שלכם פנוי. מדינה שבה הוא כבר תפוס דורשת עורך דין מקומי עוד לפני ההזמנה הבאה.